בסדרה מיבנים ואור דן גזית בוחן את היחסים בין מבנים תלת־ממדיים לבין האור המאיר אותם. המבנים נבנו בעבודת יד מקאפה – נחתכו בדיוק רב וחוברו לכדי מערכות מסועפות של צורות גיאומטריות, המתפרשות במרחב ומחוללות תחושת עומק, תנועה, וגריד דינמי.
האור – שהוא רכיב מהותי בסדרה – מגיע משני מקורות שונים: בחלק מהצילומים התאורה היא תחתית, מתוך שולחן אור ייחודי, באחרים נעשה שימוש בתאורה עילית לרב צידית ורכה אך ממוקדת. באמצעות התאורה, המבנים הופכים לאובייקטים מוארים מבפנים, מתמסרים לצל ולחזרתו, חושפים ריתמוס צורני ומורכבות מרחבית.