ב־שפה חייזרית דן גזית ממשיך את חקירתו בצילום מופשט דרך המפגש בין אור, חומר וצורה. תוך שימוש בטכניקה המבוססת על חול שפותחה בסדרה מוטבע בחול, הסדרה מציגה שינוי מהותי בתאורה: במקום הארה מלמטה, אור צדדי נמוך ויחיד חושף את פני השטח מלמעלה.
שינוי זה מגלה דפוסים חרוטים המזכירים סימנים, אותיות או שברים של שפה חזותית בלתי מוכרת. הסימנים נראים מכוונים, אך נותרים פתוחים לפרשנות, ונעים בין כתיבה לרישום, בין תקשורת להפשטה.
הדימויים מעלים על הדעת כתובות קדומות, אלפביתים נשכחים או מערכות סימון ראשוניות. עם זאת, הם מתנגדים למשמעות קבועה, ומזמינים את הצופה לפרש, לפענח או לדמיין שפה הנולדת מתוך העקבות הללו.
בין תהליך חומרי לחקירה מושגית, הסדרה הופכת את החול למדיום של שפה חזותית, שבו האור מתפקד ככוח החושף ומפעיל משמעות.