בסדרה שדות אור דן גזית מפנה את המבט אל האור עצמו, אך לא כאל ישות אחידה ויציבה, אלא כאל תופעה הנתונה לשינויים מתמידים בתנאי הסביבה. קרן לייזר — ירוקה או אדומה — פוגעת במשטחים לא רגולריים, ומתפרקת למערכות מורכבות של פיזור, שבירה והחזרה.

המשטח, שאינו מוצג במלואו, פועל כגורם פעיל: הוא מעוות את הקרן, מפצל אותה, ומייצר דפוסים בלתי צפויים. התוצאה אינה תיעוד של אובייקט, אלא הופעה רגעית של מבנים אוריים — שדות דינמיים הנמצאים בתהליך מתמשך של היווצרות והתפרקות.

הדימויים מעלים אפשרות לקריאה כפולה: מצד אחד הם ניתנים להבנה כתופעות אופטיות, תולדה ישירה של מפגש בין אור לחומר; מצד שני הם נדמים כישויות עצמאיות — כמעט אורגניות — הפועלות על פי חוקיות פנימית שאינה נחשפת במלואה.

באמצעות אמצעים מינימליים, גזית יוצר מרחב שבו הגבול בין תצפית מדעית לבין דימוי חזותי מיטשטש. הצילום אינו רק מתעד את האור, אלא חושף את התנהגותו — ואת התנאים המאפשרים לו להופיע.