ב-שדות אור, דן גזית בוחן צילום מופשט דרך התנהגותו של אור לייזר במפגשו עם משטחים לא־סדירים. במקום להתייחס לאור כאל ישות יציבה או אחידה, הסדרה מציגה אותו כתופעה דינמית המעוצבת על ידי תנאים פיזיקליים משתנים.

קרן לייזר, ירוקה או אדומה, פוגשת במשטחים בעלי טקסטורה ומתפרקת למערכות מורכבות של פיזור, החזרה ושבירה. המשטח פועל כגורם פעיל: הוא מעוות ומפצל את הקרן, ומייצר דפוסים אופטיים בלתי צפויים.

המתגלה אינו תיעוד של אובייקט, אלא היווצרות חולפת של מבנים זוהרים — שדות אור דינמיים המצויים בתהליך מתמיד של שינוי. ניתן לקרוא את הדימויים הן כתופעות אופטיות והן כישויות אוטונומיות, כמעט אורגניות.

בין התבוננות מדעית לבין הפשטה חזותית, הצילומים חושפים את האור ככוח פעיל, המדגים את התנהגותו — ולא רק מתעד את הופעתו.