ב־גופים שמימיים, דן גזית יוצר סדרת צילום מאקרו מופשטת ההופכת ניסוי שולחני לקוסמולוגיה פרטית. טיפות מים זעירות מונחות על גבי משטח זכוכית המצופה וזלין, בעוד רקעים צבעוניים הממוקמים מתחת לזכוכית מקיימים אינטראקציה עם הנוזל.
כל טיפה פועלת כעדשה זעירה, המכופפת ושוברת את האור. הווזלין מעוות את פני השטח ומייצר מרקמים חזותיים מורכבים ואפקטים אופטיים. מתוך אינטראקציה זו מתחילות הטיפות להידמות לכוכבים, כוכבי לכת וערפיליות רחוקות.
מה שמתחיל כהצבה מבוקרת בסטודיו הופך לאשליה של מרחב אינסופי. המשטח השטוח מתמוסס לעומק, והקנה המידה הזעיר מתרחב לכדי שדה קוסמי.